החלטה בתיק ת"א 47608-06-12

בקשה לדחיית התביעה על סף.

לטענת התובעת, הנתבעת צריכה הייתה להכריז עליה כזוכה במכרז שפרסמה, משום שהזוכה לא עמדה בתנאי המכרז ואילו הצעתה דורגה במקום השני. לפיכך, הגישה תביעה כספית זו, לפיצויי קיום, שיתנו בידה את הרווח שהייתה מפיקה אילו התקשרה עמה הנתבעת בהסכם מכוח המכרז.

לטענת הנתבעת, היה על התובעת לפתוח בהליכים מתאימים על מנת להכריז עליה כזוכה במכרז ולאכוף התקשרות עמה, לרבות צו מניעה למניעת ההתקשרות עם הזוכה; ולא לעמוד מנגד, לאפשר את ההתקשרות עם הזוכה ואת ביצועה ואז לתבוע פיצויים, בטענה שצריך היה להכריז עליה כזוכה במכרז.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.              התובעת, ג'ים סרוויס בע"מ, עוסקת באספקה, התקנה ותחזוקה של ציוד ספורט לחדרי כושר. הנתבעת, החברה הכלכלית לפיתוח עיר העתיד מודיעין בע"מ, היא חברה עירונית.         
הנתבעת  פרסמה בחודש דצמבר 2011  מכרז לאספקה, הובלה, והתקנה של ציוד לחדר הכושר של מרכז הספורט העירוני בעיר מודיעין-מכבים-רעות.           
ביום 30/01/12 התכנסה ועדת המכרזים לישיבה לפתיחת ההצעות, ונמצא כי הצעתה של "אביר ספורט" היא הזולה ביותר, ואילו הצעתה של התובעת היא ההצעה השנייה הזולה ביותר.
בישיבה נוספת של ועדת המכרזים מיום 20/2/12 הוחלט לקבל את הצעתה של "אביר ספורט"  ( הזוכה).

2.              ביום 01/03/12פנתה התובעת לנתבעת בטענה שההצעה הזוכה אינה עומדת בתנאי המכרז. לטענתה, ציוד חדר הכושר למבוגרים (ספסל אולימפי ומכשיר החתירה), אינם לשימוש מקצועי כנדרש במכרז, וכי מדובר במכשירים ביתיים; ומכשירי הילדים אינם מתוכננים כראוי עבורם. חלקם מיועד אף הוא, לשימוש ביתי בלבד.   
הנתבעת צירפה לפנייתה מעין חוו"ד של ד"ר ירוחם ברק לתמיכה באמור (לחוות הדעת, ראו נספחים ט-י לכתב התביעה).   
הנתבעת השיבה מנגד, במכתב מיום 05/03/12, כי היא דוחה את הטענות וכי הזוכה עומד בתנאי המכרז.         
בהמשך לכך התנהלה בין הצדדים תכתובת נוספת, כשכל צד דבק בעמדתו. הנתבעת צירפה למכתבה תשובה של הזוכה לפניית משתתף אחר במכרז, ביחס לטענה שהמכשירים אינם עומדים בתנאי המכרז (מכתב התובעת מיום 6/3/12 ומכתב הנתבעת מיום 12/3/12).    
אציין, כי התובעת פנתה גם לגורמים שונים בעירייה ולא רק לנתבעת.

3.              במכתב בא כוחה מיום 14/03/12 דרשה התובעת להקפיא את הליכי ההתקשרות עם הזוכה ולזמנה לשימוע. הנתבעת נענתה לבקשה זו. ישיבת השימוע התקיימה ביום 21/03/12 במשרדי הנתבעת, בפני חברי ועדת המכרזים ובנוכחות ב"כ הצדדים. התובעת השמיעה את טענותיה בפני הועדה ונקבע כי זו תשקול ותודיע עמדתה לתובעת.

4.              ביום 25/04/12 הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת, כי " ביום 24/04/12 התקיימה ישיבת ועדת המכרזים של החברה הכלכלית במודיעין וועדת המכרזים החליטה להמשיך בהליך ההתקשרות עם חברת אביר הספורט". ועוד הוסיף, כי " כמוסכם בינינו, השהתה הועדה את חתימת ההסכם והוצאת צו התחלת עבודה לחברת אביר ספורט עד ליום ג' הבא, ה- 1/05/12, בכדי לאפשר למרשתך לנקוט בכל הליך שתמצא לנכון".

5.              ביום 29/04/12 פנה ב"כ התובעת בפקס לב"כ הנתבעת בבקשה לקבל את פרוטוקול הדיון,  ובנוסף, ביקש ארכה נוספת של שבוע ימים, מיום קבלת הפרוטוקול. עוד באותו היום, צרף ב"כ הנתבעת את הפרוטוקול המבוקש והודיע, כי לא תינתן ארכה מעבר ליום 1/5/12.

6.              התובעת לא נקטה הליך כלשהו למניעת ההתקשרות עם הזוכה ולהתחלת העבודה עד ליום 1/5/12 ובכלל. תחת זאת, הגישה בחלוף כחודשיים את התביעה הכספית שבכותרת.

7.              במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, כי יש לסלק את התביעה על סף, שכן היה על התובעת לפעול באמצעות בקשה לצו מניעה זמני על מנת לעצור את מימוש זכייתה של הזוכה במכרז ולפתוח בהליך מתאים לאכיפת זכייתה. משלא עשתה כן ובחרה להגיש תביעה כספית, יש לדחות את תביעתה על הסף. בהתנהלותה כאמור, התובעת גרמה לכך שהנתבעת מצויה בסיכון לתשלום כפול מתוך כספי הציבור - הן תשלום לזוכה במכרז שעמו התקשרה הנתבעת, והן תשלום נוסף לתובעת שטוענת כי צריך היה להכריז עליה כזוכה במכרז, אם תתקבל טענתה. והדברים יפים שבעתיים נוכח הודעתה של הנתבעת לתובעת כי היא תמתין מספר ימים עד להתקשרות עם הזוכה, על מנת לאפשר לתובעת לנקוט בכל הליך שתמצא לנכון. התובעת בחרה שלא לעצור את מימוש המכרז בהליך המקובל, אלא בחרה בתביעה לפיצויי קיום. לפיכך, על פי הפסיקה, יש לדחות את תביעתה על הסף.